בשולי הדברים- מאת ד"ר דפנא לוין

                                            בשולי הדברים  

סיור בצפת – יום רביעי ה 22 לחודש יוני – דברים אחדים בהמשך לשאלות שנשאלו

 

צפת של המאה הט"ז הייתה מקום שבו התרכזו כידוע מקובלים וענקי רוח, אנשי הלכה ומוסר ומיסטיקנים לרוב. גילויי אליהו, מסרים שנתקבלו מן העליונים, חלומות ודיבור אוטומטי, השתטחות על קברי הצדיקים ושיטות קונטפלטיביות שונות, סיגופים, תעניות ומנהגי תשובה - כל אלה רחשו באוויר עיר המקובלים כשהם אפופים במתח משיחי עצום.  שהרי בעקבות התפשטותה של האימפריה העות'מנית, ובעקבות גירוש ספרד, היתה  מחציתה השנייה של המאה הט"ו והמאה הט"ז, תקופה טעונה בציפייה לגאולה  ובחישובי הקיצין.  על פי הזוהר ולפי ציטוטים שונים ואגרות שמתפרסמות באותה תקופה על ידי רבנים ומקובלים, עתיד המשיח להיגלות בגליל, סביב שנת של"ה, כלומר 1575, כך האמינו.  משום כך משך הרעיון המשיחי את חכמי היהדות, את צאצאי המגורשים והאנוסים שתודעת המשיחיות שלהם לאחר גירוש ספרד כאמור רק התחדדה, לצפת, לגליל,  למקום קברותיהם של הרשב"י  ושאר תנאים.

 זאת היא צפת שבין סמטאותיה הילכנו היום. נסו לדמיין את עצמכם צועדים בסמטאות העיר, אולי מעט מצוחצחות פחות, כשהחולפים על פניכם אינם תיירים לבושי ג'ינס וטי שרטס אלא יהודים בכפתנים ארוכים ומצנפות, ונשים בגלימות ארוכות וכיסויי ראש. בין הסמטאות נשמעים קולות רמים הבוקעים מבתי המדרש ובתי הכנסת הרבים. שהרי את התורה והגמרא לומדים בקול. והסגנונות רבים, רבים כמגוון הקהילות שבעיר. חיי הרוח שוקקים בכל שעות היום והלילה. כשבשולי חיי הרוח אף המסחר פורח ושוקק.

היה זה Matt Goldish אשר טבע את המונח People of the Body כאחד ממאפייניו העיקריים של  העם היהודי. עם אשר נצטווה מאז התהוותו להתמודד עם  חולשותיו של הגוף ולהתגבר על נטיותיו באמצעות שורה של מצוות חמורות כקלות. המודעות לחטאי הגוף  וחטאים ככלל בצפת של המאה הט"ו והט"ז, מחודדת היתה פי עשרת מונים אולי בשל אותם חיי רוח שוקקים, אולי בשל הציפיה לגאולה. [עובדה שלא המעיטה משעור החוטאים אגב] תודעת הגלגול, האמונה בגלגול הן כאמצעי ענישה והן כאמצעי תיקון היתה נחלת הכלל. ומכאן שבני אדם  היו מודעים לצורך להיתקן. אשר על כן הם פוקדים את ביתו של האר"י, בבקשם שיאבחן את פגמי הנפש שלהם ויתן להם תיקונים. כך שמעתם היום בסיפור על ר' משה גלאנטי שבקש לדעת אם נקי הוא מחטאים, ומשהאר"י אמר לו שיש עליו "ספק חטא גזל", חרב עליו עולמו, והוא לבש שק והאפיר את שערו. האר"י בזכות יכולותיו האוקולטיות קורא את גלגולי העבר שלהם ואת חטאיהם בהווה ובהתאם קובע להם תיקונים – עונשים גופניים, ייחודים, תפילות עם כוונות מיוחדות, לימוד ועוד.  עם זאת שהתפיסה והתיקונים הם דתיים יהודיים כמובן, מוסר ההשכל, עיקרון המידה כנגד מידה, כלומר הקשר בין המעשה לתוצאה [ הקארמה] עליהם מצביע האר"י, הם הם עבודת המודעות שהוא עשה עם המשחרים לפתחו ועם תלמידיו.  

בשלב האחרון של חייו הקצרים החל האר"י מתעניין בביוגרפיה הרוחנית של תלמידיו, בגלגוליהם. לא רק שיכול היה לקרוא במצחות תלמידיו את גלגולי העבר שלהם או את חטאיהם, אלא שהמציאות האנימיסטית כולה רווית הנשמות היתה גלויה לעיניו. כלומר הוא חווה וראה נשמות בחי, בצומח ובדומם.  בהלכו בשדות עם תלמידיו שיחזר לדוגמא את מעמד האידרא רבא של הרשב"י [שהאמין שהיה גלגול שלו] והושיב את בני חבורתו שלו שראה בהם גלגול של עשרת תלמידי הרשב"י במקומות שהאמין שישבו אז. הוא יכול היה להצביע על העכבר שמגולגלת בו נשמה של רשע מרושע, או על אבן  שמגולגל בה פלוני בשל חטא כזה או כזה וכן הלאה.  במילים אחרות תורתו בכלל ותורת הגלגול בפרט היו לתורות חיות, דינמיות נגד עיניהם של תלמידיו.       

חזרה לעמוד דבר הסטודנטים