פרסומים

"ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. 

פירוש קבלי על שיר השירים לר' יוחנן אלימנו

"האם אין אנו מרומים על ידי המוסר?" עם השאלה הזו יוצא עמנואל לוינס לאחד מן המסעות הפילוסופיים המעניינים ביותר של המאה העשרים. מטרתו לחקור את היחס שבין הצוו המוסרי והחשיבה המוסרית לכינונה של זהות אישית ולעיצובה של חברה. במקום לשאול את השאלה הישירה והפשוטה, כיצד אפשר לבנות ולעצב חיים ראויים כחברה וכמדינה בעולם בעת הזאת? לוינס מעדיף לשאול באופן פרובוקטיבי, האם בכלל מותר להבנות את החיים שלנו בהתאם לכללי המוסר? האם עודף עיסוק בשאלות מוסריות, אינו גורם להחלשה של 'חפץ הקיום', ולצמצום אפשרויות הקיום והחיים שלנו? זו שאלה 'דחופה' לאדם בשלהי המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, והיא גם שאלה דחופה למי שחי בתוך ההקשר הציוני - היהודי והישראלי.

עמנואל לוינס הגה, פעל, כתב ולימד בפריז בתוך המרחב הצרפתי, היהודי והכללי האוניברסלי. מתוך השיח הפילוסופי הצרפתי, הפך לוינס להיות אחד מן הפילוסופים החשובים והמשפיעים שפעלו במאה העשרים. כתביו תורגמו ופורסמו במדינות רבות ולשפות רבות, במערב ובמזרח, והשפעתו הולכת וגדלה בשנים שחלפו מאז מותו. 

הניסיון המוצע בחיבור זה מבקש להעשיר את השיח ההגותי הישראלי בכתיבה הפילוסופית היהודית של מרכז אירופה, על ידי העתקת משנתו של עמנואל לוינס אל תוך הקונטקסט הישראלי, הציוני והדתי. החיבור כולל עיון בכמה מסוגיות היסוד של הזהות הישראלית כמו הזיקה לארץ ישראל, לאומיות יהודית, שלילת הגולה, גאולה ותקומה, השואה והיחסים שבין דת ומדינה. זוהי הזמנה לעיון מחודש ביחס שבין הפרטיקולרי והאוניברסלי בתרבות היהודית, וכקריאה לאחריות מוסרית לפני האדם האחר, כלפי החברה שבתוכה אנו חיים, וכלפי האנושות כולה.

מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו “פתוח״ ומה נחשב “סגור״? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני?
האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך?

הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא.

• חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית. ד"ר אריאל פיקאר, מכון שלום הרטמן.
• מדובר בספר הגותי מעמיק ביותר המשלב בין מחשבה פילוסופית, הגות יהודית ומחשבת החינוך, תוך הדגמת כל פרק באמצעות מדרשים יצירתיים על מקורות מקראיים נודעים. הספר שוזר את הרעיונות בצורה חדשה ונושא עמו בשורה מחשבתית רעננה. פרופ' רון מרגולין, אוניברסיטת תל-אביב

בימים אלו עומד לצאת ספרה של פרופ' חנה כשר עליון על כל הגויים: ציוני דרך בפילוסופיה היהודית בסוגיה העם הנבחר בספר חשוב זה בוחנת פרופ' חנה כשר את אחת הסוגיות המורכבות ביותר בתולדות המחשבה הפילוסופית היהודית לדורותיה, מרב סעדיה גאון ועד עמנואל לווינאס, והיא סוגיית רעיון בחירת עם ישראל ועליונותו על פני כל העמים. האם עם ישראל הוא 'העם הנבחר'? פרופ' כשר טוענת כי רעיון 'העם הנבחר' עולה בהגות היהודית לדורותיה כטענה תיאולוגית, אשר באה לידי ביטוי בקרב רצף של פילוסופים, אשר לא יכלו להתעלם מנוכחותו של רעיון מרכזי זה בכתבי הקודש. פרופ' כשר בוחנת שאלה זו גם מבחינה מוסרית - אם אכן עם ישראל מועדף על ידי האל, האם יש לאפליה זאת הצדקה מוסרית?

ספר חדש של פרופ' דב שוורץ בהוצאת אדרא - פרשנות, דרשנות ושכלתנות: מבחר מכתביו של ר' שם טוב אבן שפרוט. ר' שם טוב אִבן שפרוט היה הוגה ספרדי בשלהי המאה הארבע עשרה. הוא היה ער לאירועים של תקופתו כפי שניכר בנושאי חיבוריו. הוא היה מעורב בוויכוח עם הנצרות, בפרשנות המקרא והאגדה וברפואה וכירומנטיה. זה שנים רבות נחשב פירושו למורה הנבוכים "אוצר טוב" לאבוד. כעת התגלתה ראשיתו של הפירוש, והיא מובאת בחיבור זה. כן עסק ר' שם טוב בדרשנות, וקיצר את ספרו של ר' בחיי בן אשר "כד הקמח". לקיצור קרא "מניע הכד". ערכי מועדים מובאים בחיבור זה. 

פרופ' דב שוורץ הוא ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, ראש המכון ע"ש זרח ורהפטיג לחקר הציונות הדתית באוניברסיטה זו ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרופ' שוורץ, זוכה פרס אמת לשנת 2015 במחשבת ישראל, הוא חוקר מוביל דרך, יוצר חשוב, מרכזי ופורה ביותר שכתב עשרות ספרים ומאות מאמרים בתחום ההגות היהודית לדורותיה, לסוגיה ולענפיה.

Jewish Messianism in the Age of Emancipation: Reinterpretations between Davidic Kingship and Eschatological Socialism

During the first half of the 19th century, traditional Jewish conceptions of the Messiah underwent a profound reinterpretation. In place of the vision of a messianic king, new ideas arose about an ideal world. G. Kohler demonstrates that this new reading of Jewish messianism did not originate from the works of the philosopher Hermann Cohen, but instead, had already arisen during the 1840s.

This book is the first greater attempt to construct a dialogical theology from a Jewish point of view. It contributes to an emerging new theology that promotes the interrelatedness of religions in which encounter, openness, and permanent learning are central. Meir analyses and critically discusses the writings of great contemporary Jewish dialogical thinkers and argues that the values of interreligious theology are moored in their thoughts.