ד"ר ליאור זקס-שמואלי

ליאור זקס-שמואלי
טלפון: 
דואר אלקטרוני : 

פרסומים

Leore Sachs-Shmueli, ‘Seder Gan Eden – Critical Edition and Study (with annotations by Gershom Scholem)’, Kabbalah 28 (2012), pp. 191-299 [HEB].

Leore Sachs-Shmueli, ‘R. Joseph of Hamadan’s Commentary to the Ten Sefirot’, Kabbalah 32 (2014), pp. 227-321 [HEB].

Leore Sachs-Shmueli, ‘Miriam as a Feminine Role Model in Zohar Literature’, Kabbalah 33 (2015), pp. 183-210 [HEB].

Leore Sachs-Shmueli, ‘“I Arouse the Shekhina”: A Psychoanalytic Study of Anxiety and Desire of the Kabbalah in Relation to the Object of Taboo’, Kabbalah 35 (2016), pp. 227-266 [HEB].

Leore Sachs-Shmueli, ‘The Reception of the Dual Channels Concept in Cordovero’s Doctrine of Evil’, Kabbalah 36 (2017), pp. 117–158 [HEB].

Leore Sachs-Shmueli, ‘The Introduction to Sefer Toldot Adam’, Qovetz Al Yad 26 (2018), pp. 47-76 [HEB].

Leore Sachs-Shmueli, ‘Shekhinah and the Revival of Feminine God Language’, Modern Judaism 39 (2019), pp. 347-369.

Leore Sachs-Shmueli, ‘“The Secret of Incest” - Ms. Cambridge, Cambridge University Library Dd. 4.2.2’, Kabbalah 45 (2019), pp. 49-78.

תחומי מחקר

במחקר שלי אני מאמצת הגישה המשלבת בין מחקר פילולוגי וחקר התקבלותם לבין קריאה ביקורתית בינתחומית של טקסטים קבליים וחסידיים על מנת להנהירם ולהציבם בהקשר הרחב של היסטוריה, תרבות וחקר הדתות. כמו כן, שימוש בתאוריות עכשוויות מתחום המגדר, הפסיכואנליזה, סוציולוגיה וחקר הדתות הוא הכרחי בעיני על מנת להעשיר את מחקר מדעי היהדות בקריאה ביקורתית של הטקסטים תוך שיג ושיח עם דיסציפלינות אחרות.  

בעבודתי העכשווית בחקר הטרנסגרסיה והחרדה הדתית בספרות הקבלה מימי הביניים ועד לעת החדשה, אני בוחנת תפקידם החברתי של טקסטים יהודיים ביצירת מוטיבציות הרגשיות והטכניקות הספרותיות להנעה דתית מימי הביניים ועד לעת החדשה. הצבת הטקסטיים החסידיים והקבליים כמעצבים קהילה, ומשקפים התמודדות פעילה עם אתגרים חברתיים, עומדת במרכז העניין המחקרי שלי. כלומר, מה המוטיבציה ההיסטורית-חברתית של מקובלים בכתיבתם? כיצד הם פעלו כמנהיגים בקהילה היהודית ומה היה תפקידם בעיצוב היחס לחוק, למנהג, למוסר היהודי? ז'אנר טעמי המצוות שתכליתו לבסס את ההנעה  לנאמנות לחוק התורה, היה מרכזי בהגות היהודית מימי הביניים ועד לעת החדשה. ז'אנר זה העסיק אותי במחקר הדוקטורט שלי על הקבלה הקסטיליינית וממשיך להעסיק אותי בחקר החסידות.

דרכי הבניית מיניות, גופניות, ומגדר עומדים בלב המחקר שלי. לאור המתודולוגיות והתאוריות המגדריות שהתפתחו במחקר בדור האחרון, אני סבורה שלטקסטים בהגות ובספרות היהודית השפעה על עיצוב מעמדן של נשים בעבר ובהווה. על מנת לנתח את יחסי זיקה אלו, שאלתי ואני ממשיכה לבחון מגוון שאלות מגדריות הקשורות בקבלה ובחסידות, בימי הביניים ובעת החדשה.

מה התפקיד של קאנון? כיצד חסידים עושים שימוש בטקסטים בעלי סמכות כדוגמת הזוהר והקבלה הלוריאנית וכיצד הם קוראים אותם מנכסים ומשבשים על מנת לעצב האתוס והתאולוגיה שלהם כך שתתאים לאתגרי התקופה המודרנית?