מפגש ראשון 27.11.2017

סיכום מפגש ראשון לקבוצת גוונים של מחשבה - המחלקה למחשבת ישראל בבר אילן

המפגש הראשון לקבוצת גוונים של מחשבה - במחלקה מחשבת ישראל בבר אילן, התקיים ביום 27.11.17 . המפגש התקיים בבניין המחלקה ונפתח בהתרגשות ובציפייה של המשתתפים.

גם השולחן החגיגי עם הכיבוד המושקע והבריאותי, הסנדוויצ'ונים והירקות ופינת הקפה והתה, הוסיפו חגיגיות לאירוע !

המפגש התחיל בהרצאתה המרתקת של ד"ר מיכל אוחנה, אשר הציגה את נושא הדוקטורט שכתבה על 'ההגות היהודית באימפריה העות'מאנית ובמרוקו לאחר גירוש ספרד'.

בהרצאתה, התמקדה ד"ר אוחנה, בספרו של מכלוף אביטן (1960–1908) "אוטופיה מקזבלנקה". מכלוף אביטן היה איש משכיל, יהודי-מסורתי, אשר נמנה בין ההוגים הפוריים שפעלו בתקופתו. בספרו פורסמו שלושה מאמרים ואחד מהם הוצג במפגש, המאמר:  'בנין העולם ובריאת אדם חדש'. 

מאמר זה עוסק באוטופיה של שלום עולמי ובתוכה צמיחת ישות "האדם החדש" על פי הגדרתו. עיון קל בספר, שעבר בין משתתפי הקבוצה, עורר בנו הדים על כמיהתו הנאיבית של מכלוף אביטן והגותו העמוקה, על רקע התקופה שבה כתב.

כמי שגר בקזבלנקה, מרוקו, בתקופת מלחמת העולם השנייה והיה תומך נלהב של התנועה הציונית וכיוצר מקומי, מכלוף אביטן לא היה אדיש לנעשה באירופה וכמו רבים בתקופתו הוא כתב בהשראת אירועי התקופה שבה הוא חי. בכתביו היטיב לבטא את היותו מוטרד מאוד מגורל עמו וגורל האנושות כולה וכמו נשא את אומללות התקופה על כתפיו. 

ד"ר אוחנה הדגישה כי מכלוף אביטן כתב יצירה יוצאת דופן לזמן ולמקום (!) במובנים רבים כגון: קריאתו 'לעולם חדש' עד כדי אוטופיה ומחשבתו בדבר 'האדם החדש' על מאפייניו השונים, שלא היו מוכרים בתקופתו והיו פרי השראתו והשפעות של כתבים שונים כשל אריסטו, שדיבר על  שלמות האדם ושליחותו עלי אדמות וכן הרמב"ם שדיבר על המושכלות כתכלית האדם ועל כל חיי כאמצעים לתכלית הלימוד בבחינת "גוף תקין כדי להשכיל".

בסוף הרצאתה של ד"ר אוחנה, התקיים דיון מליאה קבוצתי על כתביו של מכלוף אביטן, בדבר האוטופיה והאדם החדש ובסופו אמר כל אחד מהמשתתפים כמה מילים על עצמו ועיסוקו כתכלית עולמו. עלתה אצל חלקם של חברי הקבוצה חוסר נוחות לנוכח כתיבתו הרדיקאלית בדבר החזון האוטופי, שבו יש שיווין מוחלט בעולם, ללא הבדל גזע, לאום, מין או דת.

היו בקבוצה מי שראו בכך דמיון לתפיסת העולם של דוד בן גוריון בתקופת קום המדינה. דוד בן גוריון טען אף הוא שיש 'ליישר קו' לתרבות אחת אך הוא התכוון ליצור תרבות אליטיסטית המתאימה לתרבות ליהודי אשכנז.
וכך הוא כתב:
"היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים
האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את
ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם והם
יוצאים ישראלים !" ונדמה שאין מה להוסיף על דברים אלו בשם אומרם...

ולסיום, העשרה מרתקת לרוצים להעמיק בנושא ניתן למצא בכתבה מרתקת אודות מכלוף אביטן , שכתב ד"ר מאיר בוזגלו, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושליםבעיתון הארץ.         הנה ציטוט מעורר מחשבה מכתבה זו:

"יש להעלות על הדעת אדם השקוע בהגות הרמב"ם, שפקח את עיניו ופגש את המאה ה–20 העקובה מדם. אביטן, אוטודידקט מקזבלנקה ומשכיל עברי, אינו עובר דרך "האיגרת על הסובלנות" של ג'ון לוק, מדלג על הערעור על התבונה של דייוויד יום, עוקף גם את השלום הנצחי של עמנואל קאנט, חוסך לעצמו את הרומנטיקה ואת הביצה הטובענית של עליית הלאומיות ומגיע היישר מהרמב"ם אל חורבנה של אירופה." 

https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.3039103  

מצורפת למאמר גם תמונתו של מכלוף אביטן.

עורכת: אילנה לב