כל המוסיף דעת למד טעם הכאב מאת ד"ר חיים שטנגר

כל המוסיף דעת למד טעם הכאב

הגיליון החדש של כתב העת "דעת", (גליון 83, תשע"ז-2017) שהינו כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, היוצא לאור מטעם המחלקה למחשבת ישראל, באוניברסיטת בר-אילן, בעריכתם של פרופ' דב שוורץ; ד"ר אבי אלקיים וד"ר חנוך בן-פאזי, הינו כל כולו, מלאכת מחשבת, החל מכריכתו הצבעונית, שאינה מאפיינת כתבי עת מדעיים וכלה, בתוכנו המעניין והמרתק

"כִּי בְּרֹב חָכְמָה - רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת - יוֹסִיף מַכְאוֹב".
ספר קהלת, פרק א, פסוק יח'

הציור המופיע על גבי עטיפת כתב עת זה, שהינו ציור היצירה: "ברזא", של הציירת, סנדרה ולברג-פרי, שעוצב בידי ד"ר אבי אלקיים, יחד עם הסמליל המודרני של סמל ה"מגן דוד", פרי מלאכת מחשבת של האמן והגרפיקאי, יוסי למל, משכיחים - לרגע - העובדה, כי עניין לנו בכתב עת אקדמי ומדעי, לכל דבר ועניין. "שכחה" זו, מאבדת תוקפה, עד מהרה משמעיין המעיין, בתוככי כתב עת, בלתי משמים, בעליל, זה.

עומר מיכאליס נדרש - במאמרו: "'אפילו על הפילוסופים', עיון בתפקוד המונח 'תקליד' במורה הנבוכים ובמקורותיו ההגותיים" להבנת יחסו של הרמב"ם לרעיונות הקבלה מפי סמכות, בספרו: "מורה נבוכים"; יהודה אלפר נדרש במאמרו בין דעת הרמב"ם לדעת שמואל אבן תיבון, תרגומי המנוח "דעת" ויחסם לשאלות המרכזיות של משנה תורה ומורה נבוכים למונחים: 'דעת' ו'שכל' ששימשו במידה שווה, טרם הופץ תרגומו של שמואל אבן תיבון לספר: "מורה נבוכים", שכתב הרמב"ם וששימשו - במידה שווה - כתרגום של המונח 'עקל', בשפה הערבית ושאלות נוספות מרתקות, המפורטות, במאמר זה.

אסתר מלכה מפרסמת, בכתב עת זה פרק מתוך עבודת הדוקטורט שעושה היא, במסגרת המחלקה למחשבת ישראל, באוניברסיטת בר-אילן, בהנחייתו של ד"ר אבי אלקיים, בנושא: "פרקים בסוד החלום בספר הזוהר", כאשר בפרק המתפרסם בכתב העת דנה היא בקשר שבין שלושת צמדי החלומות הקרויים בשם "חלומות פרעה" כאשר - לטענתה - קשר כזה נותן מענה, לשאלה המרכזית העולה מכל דיון על חיי יוסף ועל חלומותיו והיא, מה האידיאה שהמספר מבקש להנחיל באמצעות מחרוזת הסיפורים?

לילך בר-בטלהיים דנה במאמרה "מושג הצמצום ופנתיאיזם בכתבים הלא-ערוכים של הרב קוק", בפן המיסטי-קבלי כשבמוקד עיסוקה, בסוגיה זו, באותו מאמר, דנה היא בסוגית הצמצום והיחס אל עולם הנובעים ממנה. הסיבה לעיסוק בסוגית הצמצום נוסעת, לדעתה בהיות מושג הצמצום מושג מרכזי בהגות הקבלית וכן בעובדה שהמחקר העוסק בנושא זה מסתמך על כתביו הערוכים בלבד של הרב אברהם הכהן קוק, כאשר - לדעתה - עם הופעתם של כתביו הלא-ערוכים של הרא"ה קוק, יש להתייחס להגותו, כשהיא ללא עריכה וחסרת צנזורה של עורכי כתבי הגותו דוגמת הרב הנזיר והרצי"ה קוק, בנו של הרא"ה קוק.

שבעה עשר מאמרים, במניין, נכללים בכתב עת זה ולא נוכל, במסגרת רשימתנו הקצרה, להתייחס לכולם, הגם "שכולם אהובים, כולם ברורים" וכולם מביאים עדינו, מתורת הנסתר, המיסטיקה, הקבלה, הפילוסופיה וכל הלאה והלאה. על כן מביאים אנו, ברשימתנו זו, מעט מן המעט, שאינו בהכרח, סולת מנופה ומבחר מתוך הכלל, שכן כל הנדפס, הינו בבחינת סולת מנופה ובבחינת שופרא דשופרא ועידית דעידית.

עם זאת, לא נוכל להתעלם ממאמרו של גדעון כץ "התנועה ב'גילוי וכיסוי בלשון'" לביאליק, המופיע בכתב עת זה, שעניינו ספרות, בכלל וספרות פרשנית, בפרט, ללמדך שגם בכתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, נמצא מקום לפרסם גם ענייני ספרות גרידא, הגם שאין הם בגדר של פילוסופיה יהודית וקבלה לשמה. גדעון כץ עוסק במאמרו זה בטענות לפיהן המילים מסתירות את העולם והלשון אינה מבטאת דבר אלא משמשת לאדם אמצעי לברוח מן העולם ולאמיתו של דבר לברוח מעצמו, בהתייחסו לטענה זו מרחיב דברים הכותב, במאמרו זה תוך שהוא עושה שימוש בעיון במסתו של ח"נ ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון".

במדור ביקורת ספרים מתייחס דב שוורץ לספרו של אבי שגיא "בראשית הוא המאמין" שיצא לאור בהוצאת "כרמל" ו"מכון הרטמן", בשנת תשע"ז, בירושלים.

משובב הדבר הנפש, שכתב עת מסוגו של "דעת" מופיע במקומותינו ומביא משב רוח רענן, שאין עניינו בקפיטליזם, כלכלה וענייני כספים ושאר ענייני חומר, אלא עיקר עניינו ומהות עיסוקו, בענייני רוח לשמם. מצפים אנו, חסרי סבלנות, להופעת הגיליון החדש של "דעת", במהרה בימינו. אמן, כן יהא רצון.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה - בין היתר - בתחומי רישוי עסקים ותכנון ובנייה, בנוסף לשאר התחומים המשפטיים, בהם עוסק המשרד דוגמת: המשפט הפלילי, דיני מעצרים, דיני מיסוי, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.