ברכה לאבי אלקיים סיום שנת תשע"ח מאת רינה פיצ'ון

דר' אבי אלקיים היקר

התבקשתי לכתוב לך ברכה לסיומה של שנה נוספת ומפתיעה.

אך קצרה היריעה מלתאר את כל הלמידה, לכן אתמקד בעיקר בחוויה.

באישיותך הנפלאה אתה יוצר חיבור בלתי ניתן לתיאור בינך לבין הלומדים וקסם מיוחד שקשה להסבירו במילים.
בלהט דבריך הצלחת ליצור אצלנו חשיבה חדשה  ותפיסה מקורית שנתנה לנו לראות כיצד פתאום ערימת אבנים הפסיקה להיות ערימה, כשחיברת בעיני רוחך את הזוהר לקתדרלה הגדולה.

גדולתך כמרצה ומורה הוא בהשראה שאתה מעניק לכל לומד, חיברת אותנו לעולם לא מוכר וחשפת בפנינו את היופי הקיים במיסטי ובנסתר. ולפתע כל המוסכמות נעלמות, דפוסים נשברים ומתחילות לצוץ תובנות חדשות.

 אתה גורם לנו לעזוב את מקום הנוחות שלנו ולצאת יחד אתך למרחבים ושבילים חדשים, שלא היינו בהם ולא תמיד נראו לנו הגיוניים, ובכל שביל השארת אחריך עקבות שנותנות לנו הזדמנות לגלות פן נוסף מעצמנו, מהווייתנו. וכך מתחילה להתפתח בתוכנו תובנה חדשה, שמערערת את הישנה. ונותנת לו להבין כי אולי רוב האמיתות שאנו נצמדים אליהן תלויות בנקודת המבט שלנו, במה שאנו משתוקקים להאמין ולא בהכרח בתמונה כולה.

והגילוי החדש הזה, זאת הלמידה!

אז על כל זה ועוד אנו רוצים לומר תודה גדולה!

עם המון הערכה ואהבה

סטודנטים מהחוג למחשבת ישראל,

אוניברסיטת בר אילן תשע"ח