שיח לקראת המפגש עם ד"ר גאל בן נון על מאמרו: ישראליות רב-אתנית מול אפרטהייד עדתי.

מפגש שני של "גוונים של מחשבה"

שיח לקראת המפגש עם ד"ר גאל בן נון על מאמרו: ישראליות רב-אתנית מול אפרטהייד עדתי.

מנחה: שרית בלונדר

כהכנה למפגש הבא עם ד"ר יגאל בן-נון, נפגשנו כדי לדון יחד במאמר שזו כותרתו, ולצאת אל השאלות מהי זהות מזרחית, זהות אשכנזית, זהות יהודית, זהות ישראלית ולנסות להבין, כל אחד מהמשתתפים – אם בינו לבין עצמו אם מתוך שיתוף הקבוצה – מהם המרכיבים בזהותו הכוללת ומה דומיננטי ממה,  זהות תרבותית ישראלית מהי, וכיצד אנחנו כחברה מתקדמים הלאה ללא הקוטביות החתרנית הקיימת.

כבר בקריאת הפסקה הראשונה במילים: "אפשר לומר שבישראל חיים היום עמים נפרדים: ערבים בנפרד מיהודים, החרדים פרשו מן הציבור, והמתנחלים חיים במדינה בתוך מדינה..." החלו להישמע, מה שנקרא, קריאות ביניים של ממש. והחל דיון – האם קבוצות אלה בפועל אכן נפרדות או לא. ונוצרה אבחנה והסכמה בין המשתתפים שיש להבחין בין התבוננות שמתייחסת לחיים הפרטיים, שבהם ודאי יש השקה בין הקבוצות, לבין התבוננות מעל, כזו שממפה את החברה לקבוצות הטיפוסיות שבה. שכך נוהג כותב המאמר.

במפגש, שארך הפעם יותר מאותן 90 דקות מוקצבות, נרגעו מעט הרוחות ככל שקראנו את המאמר שמביע עמדה נגד וקורא תיגר על "המזרחים המקצועיים", אותם אינטלקטואלים שמוצא הוריהם מארצות מוסלמיות, אשר מנסים "להניף את דגל המזרחיות כאנטיתזה לזהות הישראלית". בשיח עלו עמדות שתומכות ב"מה" שמעלים אותם מזרחיים אבל לא ב"איך", ומולן עמדות שחלקו על החלטת הדור השני להילחם את "חרפת" הוריהם, כפי שהם תופסים אותה.

ואם מדברים על "זהות מזרחית", מתבקשת השאלה מהי "זהות אשכנזית"? כשלמעשה האשכנזי ויתר זה מכבר על המאפיינים העדתיים-קהילתיים של הוריו. לאשכנזים כזהות אין דוברים או חסידים כי צאצאיה בחרו במודע בזהות הישראלית ובזו למוצא העדתי. ונקודה זו העלתה חיוך כי היא נכונה כל כך ובו-בזמן מפתיעה.        

עוד הובעו דעות לכאן ולכאן בהתייחס לסוגיה של הפרט וזהותו האתנית בהקבלה לגלובליזציה ולשאר מדינות העולם הנאור שמבססות את זהותן הלאומית על האזרחות. וכמעט כל משתתף הביא את תחושתו האישית בנושא הזהות.

בהחלט מפגש שפתח כיווני חשיבה חדשים, מפגש שהוגדר על ידי אחת המשתתפות כ"מעניין מאוד, אותנטי. קיומי."

תודה לכל מי שחלק מפרטיותו במפגש הזה ושיתף אותנו בבחירות שעשה ובמחשבות הנוגעות לנושאים הקיומיים שהעלינו.

ותודה מיוחדת לישראל דה וריס – שהשאיר אותנו מעט בפה פעור כאשר לקראת סוף המפגש, סביב דיון על ישראליות ויהדות, אמר שהוא "קנה" את חייו כאן בישראל, והוסיף שבהולנד, הארץ שעזב לטובת העולם היהודי כאן בישראל, כמעט כולם חסרי אמונה, ואילו כאן, בארץ, כמעט כולם אנשים מאמינים – שהרי 99%  נימולים ו-99% קובעים מזוזה על סף ביתם. וזה ההבדל לדבריו.

ואחר דבריו הנכוחים כל כך של ישראל, אפשר לשאול - ואם כן על מה בעצם כל המהומה? 

ולהתראות במפגש עם ד"ר יגאל בן-נון. יהיה מעניין ומרענן.