מרצה בכיר ד"ר הלפר יהודה

ד"ר הלפר יהודה
דואר אלקטרוני : 

פרסומים

פרסומים בשנת תשע"ו

מאמרים בכתבי עת

  • “Socrates and Socratic Philosophy according to Judah Halevi’s Kuzari." Jewish Quarterly Review (accepted, forthcoming)
  • “Dialecticians and Dialectics in Averroes’ Long Commentary on Gamma 2 of Aristotle’s Metaphysics.Arabic Sciences and Philosophy 26.1 (2016): 161-184.
  • “Abraham Bibago on Intellectual Conjunction and Human Happiness: Faith and Metaphysics according to a 15th Century Jewish Averroist.” Quaestio: Yearbook of the History of Metaphysics 15 (2015): 309-318.

מאמרים בקבצים

  • “Intellect, Platonic Imagery and the Limitations of Aristotelian Science in Judah Moscato’s Nefuṣot Yehudah.” In Studies in Jewish History and Culture, Judah Moscato Sermons, vol. iv. Leiden: Brill, 2015. pp. 327-346.
  • “Averroes on Intentionality and the Human Experience of the Natural World.” In Aristotle and the Arabic Tradition

מאמרים באינצקלופדיות

  • “Abraham Bibago,” Encyclopedia of Renaissance Philosophy, Marco Sgarbi, Editor in Chief. Springer Press, 2015.
  • “Judah Moscato, Encyclopedia of Renaissance Philosophy, Marco Sgarbi, Editor in Chief. Springer Press, 2015.

 

BOOK (Forthcoming)

The Divine in Ordinary Language: Averroes’ Three Commentaries on Aristotle’s Metaphysics Δ, forthcoming (contract with Rowman and Littlefield Press).

EDITED BOOKS

1.       The Pursuit of Happiness in Medieval Jewish and Islamic Philosophy. Ed. Yehuda Halper. Forthcoming, expected end of 2016.

2.       Judah Moscato Sermons: Edition and Translation, Volume ThreeEd. G. Milletto and G. Veltri in conjunction with Yehuda Halper and G. Corazzol. E. J. Brill Press, 2012.

3.       Philosophy and the Jewish Tradition, by Aryeh Leo Motzkin (d. 2006), edited by Yehuda Halper. E. J. Brill Press, 2012.

4.       Judah Moscato Sermons: Edition and Translation, Volume TwoEd. G. Milletto and G. Veltri in conjunction with Yehuda Halper and G. Corazzol. E. J. Brill Press, 2011.

 

ARTICLES )Journal Articles and Book Chapters)

1.      Socrates and Socratic Philosophy according to Judah Halevi’s Kuzari." Jewish Quarterly Review )forthcoming)

2.   Dialecticians and Dialectics in AverroesLong Commentary on Gamma 2 of Aristotle’s Metaphysics.Arabic Sciences and Philosophy 26.1 (2016): 161-184.

3.      Intellect, Platonic Imagery and the Limitations of Aristotelian Science in Judah Moscato’s Nefuṣot Yehudah.In Studies in Jewish History and Culture, Judah Moscato Sermons, vol. iv. Leiden: Brill, 2015. pp. 327-346.

4.      Philosophical Allegory in Bibago: Exegetical Duplicity for the sake of Open Inquiry.” Jewish Studies Quarterly 21: 3 (2014): 261-276.

5.    “Averroes on Intentionality and the Human Experience of the Natural World.” In Aristotle and the Arabic Tradition, edited by Ahmed Alwishah and Josh Hayes. Cambridge University Press, 2015. pp. 164-176.

6.   Abraham Bibago on Intellectual Conjunction and Human Happiness: Faith and Metaphysics according to a 15th Century Jewish Averroist.” Quaestio: Yearbook of the History of Metaphysics 15 (2015): 309-318.

7.   Bibago’s Introduction to his Commentary on Aristotle’s Metaphysics.Zutot: Perspectives on Jewish Culture 10 (2013): 1-15.

8.   Revision and Standardization of Hebrew Philosophical Terminology in the Fourteenth Century: the Example of AverroesLong Commentary on Aristotle’s Metaphysics Δ and the Development of Hebrew Scientific Terms.” Aleph: Historical Studies in Science and Judaism 13 (2013): 95-138.

9.   Averroes’ Middle Commentary on Metaphysics Δ as the Plain Meaning of Metaphysics Δ.” Miscellanea Mediaevalia, forthcoming.

10.“Introduction: Jewish and Philosophical Works of Aryeh Leo Motzkin” and “The Intellectual Development of Aryeh Leo Motzkin.” Pp. xi-xxi. In Philosophy and the Jewish Tradition, by Aryeh Leo Motzkin (d. 2006), edited by Yehuda Halper. E. J. Brill Press, 2012.

11. “Prayers to the God of Aristotle's Metaphysics: Tefillot Siyyum for Chapters of Book Δ of Aristotle’s Metaphysics.” Zutot: Perspectives on Jewish Culture 8 (2011): 15-29.

12.    "The Convergence of Religious and Metaphysical Concepts: Mofet and Devequt in the Hebrew Translation of Averroes' Long Commentary on Aristotle's MetaphysicsStudia Neoaristotelica 8: 2 )December, 2011): 163-177.

REVIEWS

1.   Review of Maimonides & Spinoza: Their Conflicting Views of Human Nature, by Joshua Parens. Journal of the History of Philosophy 51: 2 (April, 2013), pp. 319-320.

2.   Review of Il Commento medio di Averroe alla Metafisica di Aristotele nella tradizione ebraica, by Mauro Zonta, Philosophy East and West 63: 1 (January, 2013), pp. 96-99.

ENCYCLOPEDIA ARTICLES

1.    Abraham Bibago,” Encyclopedia of Renaissance Philosophy, Marco Sgarbi, Editor in Chief. Springer Press, 2015.

2.    Judah Moscato, Encyclopedia of Renaissance Philosophy, Marco Sgarbi, Editor in Chief. Springer Press, 2015.

INTERNET PUBLICATIONS

1. “Introduction,” “Biography,” and “Bibliography” for the Great Thinkers’ Project on Moses Maimonides, Department of Government, Harvard University. http://thegreatthinkers.org/maimonides/

2. “Introduction,” “Biography,” and “Bibliography” for the Great Thinkers’ Project on Averroes, Department of Government, Harvard University. http://thegreatthinkers.org/averroes/ (forthcoming).

3. “Translating Being, Essence and Substance into Hebrew: Complexities and Ambiguities” Peshat website: http://peshat.dev.cmg.co.il/uploads/media_items/halper-being-essence-and-substance.original.pdf.

 

 

 

תחומי מחקר

השאלות המעסיקות אותי הן של היחס בין החכמה והמדע המובנים על ידי השכל האנושי והדת המקובלת והמפורשת של המקרא, התלמוד והרבנים. איך אנחנו בתור בני אדם, בני משפחה, אזרחים ויהודים מתמודדים עם הטענות המקבילות של המדע ושל הדת להסביר את הכל? מה נעשה במקרים של התנגשות בין הערכים האלה? ענייני בשאלות האלה צמח מלימודיי בתואר ראשון באוניברסיטת שיקאגו כאשר לא ידעתי אם ללמוד ספרות יוונית ולטינית ואם ללמוד מתמטיקה ובכן למדתי את שניהם. במתמטיקה התמקדתי בלוגיקה המתמטית ובשאלות על התחלות הידע המתמטי. ככל שהתקדמתי בלוגיקה למדתי יותר על הספקות הרבות סביב ההתחלות האלה והחלק האיסתטי החשוב ששייך להבניית מערכות מתמטיות. בספרות הקלאסית גיליתי את אפלאטון ואת הדיון על אפשרויות וגבולות הדיבור (ὁ λόγος) – גם הדיבור המקים את הידע האנושי וגם הדיבור הדתי שמקשר בין אדם לאלוה. בעלייתי ארצה אחרי קולג', החלטתי למקד את עיוני במקרה היהודי ולבחון את היחס בין הדיבור האלו-הי במובנים מובנים ובין הדיבור האינטלקטואלי של המדענים ושל הפילוסופים. לצורך זה נמשכתי אחרי כתבים יהודים של ימי הביניים. במאה ה-10, התחילו מספר יהודים רבנים להבין כי היו זקוקים לגוף ידע מדעי ורפואי שמקורו במפורש לא היה יהודי. דהיינו, אנו מוצאים מבט החוצה שאמור להביא מדע ניגש לשכל האנושי אל תוך התרבויות היהודיות. המבט החיצוני הזה עורר שאלות רבות על מקורות הוודאות ועל לגיטימצית המדע מחד ולגיטימצית התורה מאידך. כמובן היו אלה שדחפו את המדע הכללי הלא יהודי מחוץ לגבולות ה-"מותר", אבל יותר מעניין בעיניי שהיו אלה שקיבלו גם את המדע הכללי וגם את התורה כמקור וודאות. אלה הבינו שזאת השתלבות מסובכת ואולי לא לגמרי ניתנת להבנה, אך המשיכו בדרכם. מדובר כאן באנשים מלומדים ומושכלים ביותר שתפסו את היחס בין הדת לפילוסופיה\מדע כבעייה שדורשת עיון רב אבל באותו זמן מסתבר מאוד שהיא אף פעם לא תיפטר. ובכן ניסו לבנות מערכת חיים וחברה שהן דתיות אבל גם מאפשרות, ואף מעודדות את לימוד הפילוסופיה והמדע. המקבילות ליום הן לדעתי ברורות – הבעיות והשאלות אותן הבעיות והשאלות ותקוותי היא שנלמד מהעבר איך להתמודד עם העתיד.

תחומי עניין

•פילוסופיה יהודית של ימי הביניים
•פילוסופיה מוסלמית של ימי הביניים
•פילוסופיה יהודית של הרנסנס
•המטאפיסיקה
•לוגיקה אריסטוטלית