כשהקרקע נשמטת בתוכי מאת עפרה חדד

כשהקרקע נשמטת בתוכי 
ואין בי מי להשען
אני תוהה על קנקנה של הלכה 
אולי תחזיר את נפשי למנוחתה 
אני מתעטפת בטליתה לרגע קט
ומתכנסת
פוגשת את הפירוק המתאחה
ושומטת שוב את הכיסוי 
שמעתי שיעור על יהדות זוהרת
זו שכוספת להתאחד
זו שמלאה ארוס ואהבה
שיוצאת מהגדרים
של הלכה וחוקים
ועל אהובה ששני מאהבים לה
אחד צדיק השני אביר
לאחד היא כוספת
עם השני היא עושה אהבה

 
השכינה תקראו לה
אני קוראת לה אשה

הרחוקים הם הימים
שהמשכילים יזהרו שוב כזוהר הרקיע
והאהבה תכסה על כל הפשעים
כמים למים מכסים
ומעליך תורם ההינומה
ותחשפי ברוב הדר

 
 
עפרה חדד